אזכורים בפסקי דין
בית משפט השלום ת"א 2009, כב' השופט ירון בשן
"… בפרק ממצאי הבדיקה פירטה ד"ר משגב כי "האמינות נראית גבוהה- למרות עיסוקה במקצוע הפסיכיאטריה, ממעטת להשתמש במינוחים מקצועיים, נראה כי מנסה להצניע את מצוקתה ומספר פעמים בודקת כי הבנתי נכון, דווקא במגמה להקטין עוצמת הסימפטומים". בפרק הסיכום כתבה: "… בת … גרושה ואם ל… ילדים. בת להורים אקדמאיים, תלמידה מצטיינת בתיכון ובוגרת בי"ס לאחיות. עלתה ארצה מ… וחצי שנה אח"כ עבדה ב… כאחות מעשית, רכשה את השפה וארבע שנים לאחר עלייתה עברה בחינות פסיכומטריות והתקבלה לאוניברסיטת ת"א ללימודי תואר לאחות מוסמכת… במקביל, גידלה … ילדים, תוך התמודדות עם חיי נישואין קשים, בעל אלים ולבסוף גירושין… מאז פגיעתה בתאונת הדרכים בתאריך … ובעטייה סובלת מתחלואה נפשית משולבת הכוללת הפרעה בתר חבלתית כרונית, הפרעה דיכאונית מאג'ורית והפרעת פאניקה ללא אגרופוביה. בשל יכולות ההסתגלות הטובות והכישורים הקוגניטיביים הגבוהים, הצליחה למרות מצוקתה הנפשית, להמשיך ולתפקד תוך הסתרת התחלואה מהסביבה, מפחד לאבד את מקום עבודתה ואת יכולתה להתפרנס… יש פגיעה בולטת בתפקודה בכל מישורי החיים".
להערכת כב' השופט: " שינוי זה תואם להערכתה של הפסיכיאטרית את מה שקרה לתובעת".
בית משפט השלום בת"א, 2014, כב' השופטת יעל אילני
"ד"ר שגית משגב מונתה כמומחית בתחום הפסיכיאטריה, ובחוות דעתה קבעה כי לא נותרה לתובעת נכות פסיכיאטרית. היא קבעה כי התסמינים מהם סובלת התובעת אינם מתאגדים לכדי הפרעה פסיכיאטרית, וכי ככל הנראה הם חלק ממחלת הפיברומיאלגיה ממנה היא סובלת או תגובה מותאמת למצוקה ממנה או מהטיפול בה ואין לקבוע נכות בתחום הפסיכיאטריה בנוסף לנכות בתחום הראומטולוגיה… ד"ר משגב עמדה על קביעתה כי לתובעת לא נותרה נכות נפשית. היא הבהירה והסבירה כי התסמינים הנפשיים אצל התובעת הינם חלק אינטגרלי ובלתי נפרד ממחלת הפיברומיאלגיה ואינם מתאגדים לכדי הפרעה נפשית נפרדת, ואני מאמצת את חוות דעתה".
בית משפט השלום מרכז, 2008, כב' השופטת מיכל נד"ב
".. בחקירתה העידה המומחית שאף שנראה שחל שיפור במצבה של התובעת מאז חוות הדעת "אנו יודעים שכשיש הפרעה פסיכיאטרית כל גורם שיבוא בחיים מצד אחד יכול לגרום להידרדרות, לירידה. אנו יודעים כשיש הפרעה פוסט טראומתית כל גורם שיבוא לה בחיים יכול לגרום לה לנסיגה יש לה קובץ סימפטומים מאוד … המומחית העידה כי מדובר במחלה כרונית, וכי אף שיש תקופות יותר טובות "זו גיבנת שנשארת" …
התרשמתי מעדותה המקצועית של המומחית. עדותה נראית לי הגיונית, ונוכח עמידתה על חוות דעתה לרבות קשיי התפקוד של התובעת, אשר נתמכים בעדות התובעת ובעובדה שמאז התאונה לא השתלבה בתעסוקה רציפה כלשהי, אני מקבלת את קביעות המומחית בחוות דעתה".
בית משפט השלום ת"א,2011, כב' השופטת אורלי מור אל
"… בחוות דעת משלימה… שבה המומחית על כך שהתובעת סובלת מתחלואה נפשית של הפרעה בתר חבלתית וציינה שלמרות שהתרשמה ממוטיבציה לשינוי, תחת טיפול פסיכולוגי מותאם למצבה, ההפרעה נותרה כרונית ובעטיה יש פגיעה בתפקודה במישורי החיים השונים. בשל מרכיבי אישיותה של התובעת, רמת התפקוד הגבוהה טרם האירוע, הפוטנציאל הגבוה והמערכת המשפחתית התומכת, מצליחה התובעת לשמור על התפקוד הקיים בתחום התעסוקתי, שגם הוא בפער מיכולותיה טרם הפגיעה. בשאר תחומי החיים, התפקוד פגוע עוד יותר. בנסיבות אלה, העריכה המומחית את הנכות כצמיתה בשיעור של 20% המשקפים את התנודות הצפויות לאורך החיים כפי שמוכר בתחלואה כרונית. המומחית המליצה על המשך טיפול פסיכולוגי ארוך טווח עם מוקדים התנהגותיים ועם תקופות של פגישות חשיפה ממושכת, למניעת תחלואה נלווית נוספת והתדרדרות תפקודית, כפי שקורה פעמים רבות מהפרעה בתר חבלתית קשה שאינה בטיפול.
בתשובות לשאלות הבהרה, התייחסה המומחית בין היתר לתמונות בהם נראית התובעת שמחה, והשיבה, כי גם אם ישנם רגעים של הקלה, שמחה ומגע אין זה מבטל את התחלואה הנפשית או מעיד על "מצב רוח שמח". לצורך קביעת אבחנות ברפואה יש להסתמך על אנמנזה ובדיקה ולא ניתן להסיק מסקנות מתמונות. משמעות התחלואה הכרוכית הינה מצב קבוע שכולל בתוכו תקופות שונות ובהן תנודות של שיפור והחמרה בתחלואה, שכן אם כל התסמינים מהם סובלת התובעת היו קיימים באופן קבוע, גם הנכות הנפשית הייתה גבוהה יותר… המומחית חזרה על כך כי הרושם הוא שהתובעת אכן מתפקדת בתחום האקדמי ברמה גבוהה אולם בהתחשב בהפרעה הנפשית הקיימת יש להניח כי הפוטנציאל התפקודי הוא גבוה יותר והתובעת סובלת מפגיעה תפקודית שהיא לכל הפחות בינונית.
חוות דעת המומחית הן מעמיקות, מתיישבות עם עדות התובעת, אישיותה ותוצאות הטיפול ונתמכות גם בהתרשמות הפסיכולוגית שטיפלה בתובעת. הניסיון לאיין את ממצאי חוות הדעת באמצעות תמונות אקראיות ורמת התפקוד של התובעת אינו יכול להצליח, כאשר הוברר שמדובר במי שהייתה מלכתחילה עם רמת תפקוד גבוהה מאוד שתפקודה בעקבות האירועים, אף שהינו ברמת גבוהה אינו ממצה את יכולותיה והוא פגוע. המסקנה המתבקשת, היא כי הנכות הרפואית של התובעת עומדת על שיעור של 20%.
בית משפט השלום תל אביב,2008, כב' השופט רמי חיימוביץ
"…לאחר שמיעת עדויות המומחית והתובעת ובחינת יתר הראיות, מצאתי לאמץ את הערכת המומחית … מצאתי לקבל את עמדת המומחית שבחנה את התובעת והתרשמה ממנה באופן בלתי אמצעי ושעמדתה מגובה בראיות שבתיק… אני מקבל את עמדתה כי העובדה שהתובעת יוצאת לעתים לבלות או מסוגלת לעבוד, אינה שוללת קיומה של נכות שלעתים היא ברמיסיה… המומחית הסכימה אמנם כי העובדה שהתובעת עבדה במשך תקופה ארוכה אחרי התאונה מצביעה על תפקוד טוב, ומצדיקה אולי הפחתת הנכות ל-10%, אולם בפועל בזמן ההוכחות התובעת החליפה מקומות עבודה רבים וכפי שהסבירה המומחית בחקירה, מצבה הכולל של התובעת תואם לנכות בשיעור 15%. אני מקבל ומאמץ הערכה זו".
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב יפו, 2017, כב' השופט אלדד שביון
"… מהפרוטוקול שצוטט לעיל עולה, כי החלטת הוועדה אכן התבססה בעיקרה על בדיקתו הקלינית של המערער. יחד עם זאת, החלטת הוועדה נעדרת כל התייחסות למסמך הסיכום הרפואי מיום 5.8.2015 של ד"ר שגית משגב, מומחית בפסיכיאטריה, שלפיו נטל המערער טיפול תרופתי בתחום הנפשי ולאחר שלושה ניסיונות תרופתיים ללא שיפור בתסמינים הומלץ לו על הפחתת המינון וניסיון להחליף לנוגד דיכאון וחרדה רביעי. במסמך סיכום זה ציין המערער כי הוא "שולל שימוש לרעה בחומרים ממכרים" והאמור סותר על פניו את קביעת הוועדה, כי אין זה סביר שבעיית השתייה החלה בגיל כה מאוחר. לפיכך ומאחר שהמערער טוען כי בעיית השתייה החלה רק בעקבות כישלון הטיפול התרופתי הנפשי, טענה שנתמכת כאמור במסמך רפואי מהותי (ואינה רק טענה סובייקטיבית כעולה מהחלטת הוועדה), אני סבור כי דרושה התייחסותה המפורטת והמנומקת של הוועדה למסמך זה ולטענות המערער המתיישבות עימו…סוף דבר, הערעור מתקבל..".
בית משפט השלום ת"א, 2008, כב' השופט רמי חיימוביץ
"… בחנתי את הטענות ולא שוכנעתי כי יש מקום לסטות מן הנכות הרפואית שקבעה המומחית… עיון בחוות דעתה של ד"ר משגב מראה כי בדקה את התובעת ובחנה באופן מקצועי ואובייקטיבי את מלוא המידע והמסמכים שלפניה. היא מתייחסת בהרחבה לתיקה הרפואי של התובעת ולטיפולים נפשיים שעברה, נותנת ביטוי למסמכים שעמדו לפניה, ומפרטת את ממצאי הבדיקה שערכה לתובעת ואת התרשמותה האישית. בכלל זה מציינת המומחית כי במהלך הבדיקה התרשמה מאי-שקט פסיכו-מוטורי משמעותי וזיהתה שינוי בקצב הדיבור ונתקי מחשבה בזמן שדיברה התובעת על התאונה. כמו כן זיהתה בעיות זיכרון. בחינת חוות הדעת במלואה מלמד כי מדובר בחוות דעת אובייקטיבית ומקצועית שאינה מתבססת על דברי התובעת לבדם אלא על מכלול המסמכים הרפואיים שעמדו בפני המומחית ועל בדיקת התובעת והתרשמותה המקצועית של המומחית. הנתבעת לא הציגה אפוא כל עילה לסטות ממצאי חוות הדעת או ממסקנות המומחית ועל כן אני מקבלן במלואן"
בית משפט השלום באשדוד, 2014 כב' השופט עדי אייזדו
"… בתחום הפסיכיאטרי בהעדר כל ממצא אחר לסתור, לא מצאתי מקום לסטות מן האמור בחוות הדעת…".
בית משפט השלום בפתח תקוה, 2017 כב' השופטת ריבה שרון
"… מטעם הנתבעות: הוגשו חוו"ד של הפסיכיאטרית ד"ר שגית משגב, שהעריכה כי לתובע 20% נכות נפשית… לנוכח הפער בין חוו"ד מומחי הצדדים בתחום הפסיכיאטרי, מונה כמומחה מטעם בית המשפט פרופ' משה קוטלר , שהעריך את נכותו הצמיתה של התובע בשיעור של 20%…".